פסק-דין בתיק תע"א 5012-10

1.         בפנינו תביעת הגב' אלה וסילייב  (להלן- התובעת ) כנגד חברת ג.א.ש -  ש.ב בע"מ (להלן-

הנתבעת), לקבלת סעדים שונים אשר יסודם בתקופת עבודתה וסיומה.

רקע עובדתי -

2.         הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי נקיון ואחזקה.

3.         התובעת הועסקה בנתבעת בעבודות נקיון באתרים שונים מיום 22.6.99 ועד ליום 6.3.10.

4.         התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת.

העדים -

5.         מטעם התובעת העידה התובעת .

            מטעם הנתבעת העידה גב' קרן מגן, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת בתקופה הרלבנטית ומר יעוז לוי ,מפקח אזורי בנתבעת בתקופה הרלבנטית.

נסיבות סיום העבודה -

6.         מתצהיר התובעת (סעיף 2) עולה כי בחרה לסיים את יחסי העבודה עם הנתבעת. לטענתה, נסיבות סיום עבודתה מזכות בפיצויי פיטורים וזאת בהסתמך על סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן- החוק) ,שעה שלא שולמו תשלומים שונים בתקופת עבודתה. לשיטתה, התנהלות הנתבעת כלפיה הינה בבחינת הרעה מוחשית בתנאי עבודה, המצדיקה כאמור התפטרות בדין מפוטר.

מנגד טענה הנתבעת כי התובעת שמה לה למטרה להתפטר לצורך קבלת פיצויי פיטורים ועל מנת "להגשים" מטרה זו לא בחלה בשום אמצעי לרבות העללת עלילות שווא.

7.         הלכה פסוקה היא כי - "הנטל להוכחת טענת התפטרות "בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "בשל נסיבות אחרות שביחסי עבודה", מוטל על הטוען, קרי, על העובד" (ראו: דב"ע לג/3-58 האוניברסיטה העברית ירושלים נ' בתיה מינטל, פד"ע ח 65;דב"ע מח/3-159 שלום נ' מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290).

סעיף 11(א) לחוק מציין שתי חלופות אשר כל אחת מהן דינה לעניין החוק , פיטורים. הראשונה - התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. השנייה - התפטרות מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד, שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. (ראו:דב"ע מח/3-155 אברהם פנחסי נ' מכלוף שיטרית, עבודה ארצי, כרך כא(3), 356).

בענייננו התובעת טענה להתפטרות על פי החלופה הראשונה בלבד. 

8.         על מנת שעובד יחשב כמפוטר, עליו לעמוד בשלושה נטלים שונים ומצטברים כמפורט להלן: 

ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או כי היו נסיבות אחרות ביחסי העבודה, בעטין לא היה ניתן לדרוש כי ימשיך עבודתו.

אשר לטיב ההרעה בתנאי העבודה, נקבע לא אחת כי ההרעה צריכה להיות מוחשית עד כדי ייחוס למעביד רצון להפטר מן העובד ( ראו: ע"א 496/67 שוקרי נגד מדינת ישראל פד"י כב (1), 395;  עד"מ חברת השמירה בע"מ - מילר, (פורסם במאגרים האלקטרוניים, מיום 3.3.04).

עוד נקבע כי; "אין די בכך שהעובד אינו מרוצה מעבודתו, כדי להקנות לו זכות להתפטר בדין מפוטר. יש להוכיח כי תנאים מהותיים אינם מאפשרים לעובד להמשיך בעבודה" (ראו : ע"ע 1271/00 אמ"י מתו"ם- אדריכלים מהנדסים יועצים ומודדים בע"מ - חיים אברהם, פד"ע לט 587) ,כאשר המבחן לקיומו של תנאי זה הוא מבחן אובייקטיבי.